אדם יכול להגיש ערעור על הכרעת דין אם הוא סבור שהליך המשפט לא היה הוגן או אם הוא לא מסכים עם העונש שניתן לו על ידי שופט. עורך דין יגיש עתירת ערעור על גזר דין ויציג טיעונים בעד חפותו של לקוחו אשר בית המשפט ייקח בחשבון בעת קבלת החלטתו. עילות אופייניות לערעור כוללות שפסק הדין היה בלתי סביר, לא חוקי או לא עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים. במקרה זה מבקש המערער לערער על פסק דין בישראל ומבקש לעיון בהחלטה. ערעור על הכרעת דין עשויה להגיש גם התביעה. במקרים אלו, המערער אינו מסתפק בעונש שנגזר, אשר הוא עשוי לראות בו קל מדי, ועלול לטעון כי היה עליו להחמיר מחמת אופי העבירה. לדוגמא, המערער יכול לטעון כי העבריין הורשע בעבר וכי הדבר מלמד כי מדובר בעבריין מקצועי הראוי להישפט בחומרה. כמו כן, מקרה כזה אינו מצדיק התייחסות מיוחדת משום שאין בו נסיבות מקלות, כגון שיקום או חרטה. ערעור על גזר הדין הוא הליך משפטי חשוב בישראל, ככל שהתייחסו אליו כאל זכות חוקתית שאין ליטול ממנה.
כיצד לערער על גזר דין
כדי להגיש ערעור על הכרעת דין, יש להגיש בקשת רשות לבית המשפט העליון. אם תינתן רשות, יתקיים דיון בעל פה בפני שני שופטים שיכריעו אם יש עילה לערעור. בית המשפט יבחן את הערעור ויבטל, יאשר או ידחה את גזר הדין המקורי. למערער תינתן הזדמנות לטעון מדוע גזר הדין המקורי לא יעמוד על כנו, למשל, לספק ראיות חדשות. הפרלמנט הישראלי העביר חוק המחייב להעניק לכל הנידונים, הנידונים למאסר של 5 שנים ומעלה את הזכות לערער על עונשם. המוטיבציה מאחורי רפורמה זו הייתה להגביר את השוויון של מערכת המשפט ולהבטיח שלאנשים תהיה גישה להליך שיפוטי הוגן. ניתן לראות ברפורמה זו מעשה של דמוקרטיה, שכן היא נותנת הזדמנויות רבות יותר לאנשים שהורשעו בפלילים להשתתף במערכת המשפט ולערער על עונשם אם הם חשים שהוא לא הוגן. הניסיון לערער על החלטה בישראל אינו פשוט כפי שהוא עשוי להישמע. החוק הוא גוף ידע שמתפתח ללא הרף, אבל יש כמה תחומים שתמיד יהיו פתוחים לדיון. זו הסיבה שאנו צריכים עו”ד. ערעור כזה ייבדק, ינותחו את כל הראיות במשפט ולאחר מכן יציג אותן להערכה גבוהה יותר. על עו”ד, ערעור בהחלטה חייב לכלול טיעון חזק אשר משכנע את השופט לשנות את החלטתו. עורך הדין חייב להיות מסוגל להכיר בכל הפרצות במשפט המקורי ולגרום להן להישמע כאילו זה מעולם לא היה נכון.
